מיקי ועדה גרינוולד

הדאגה למעפילים היתה אחד מן הנושאים המרכזיים אשר העסיקו את היישוב בתקופת המנדט. היישוב כולו התגייס בהתנדבות לעזרת המעפילים, כל אחד בדרכו, אם זו "הורדה" כלומר השתתפות בהורדת המעפילים מן האניה אל החוף, הלנתם בבתי מתנדבים, השתתפות בהפגנות, איסוף תרומות מזון וביגוד, כספים ועוד רבות ונצורות

ההתגייסות היתה מן הטף אל המבוגר, השבוע קיבלנו דוגמא מופלאה להשקעה ולמחשבה לתרומה למען מעפילים, אשר הגיעה משתי אחיות צעירות בנות עשר ושבע, אשר רקמו ותפרו ספרונים מקסימים ומכרו אותם על מנת לאסוף כספים. האחיות מספרות אמנם שאת הספרים קנו כנראה בעיקר הסבתות והשכנות אך הרצון לתרום ולהשתתף במאבק לא הסתיים בעשייה המקורית אלא גם בצעידתן המשותפת עם אמן בהפגנות העצומות ברחובות חיפה שקראו לעצירת הספר הלבן ובעד עליה חופשית.

היו אלה ימי ההעפלה הגדולה של שרידי השואה בדרכם הביתה, הדרך ארכה ותחנה נוספת נקבעה בה – היא גירוש קפריסין, לאחר וכבר ראו המעפילים מסיפון אניתם את הר הכרמל, נגעו כפות רגליהם ב"רציף הדמעות" בנמל חיפה, הובלו באניות גירוש אל שניים עשר מחנות מעצר בקפריסין ופוזרו שם, מיקי ועדה גרינוולד, (היום מיקי נבו ועדה פומרנץ) הבנות הצעירות תרמו את כספי הספרונים הרקומים – לילדי מחנות קפריסין.

arnak1 arnak2

שינוי גודל גופנים
ניגודיות