הכריש מעתלית

0_land-2000x219_shadow
0_air-2000x219_shadow
0_sea-2000x219_shadow

אנחנו במחנה המעפילים, אוהבים להתחדש. בחפירות שנערכות אצלנו בימים אלה כהכנה למיצב המטוס ותצוגה על ההעפלה מארצות האסלאם, שעומדים להפתח בקרוב, מצאנו את הפריט הזה:

האם כריש הפח נוצר על ידי מעפיל מוכשר שחתך ויישר פחית שימורים ? האם נוצר על ידי שבוי מלחמה מצרי שהיה כאן ב-1967? מה אתם חושבים?

Posted in HE

שנה טובה

0_land-2000x219_shadow
0_air-2000x219_shadow
0_sea-2000x219_shadow

לכל חברינו ושותפינו לדרך אנחנו מאחלים שנה טובה.

ששנה זו תהיה שנת שגשוג, שלום ואחווה לכולנו.

ומה קורה איתנו בשנה החדשה?לכבוד השנה החדשה שדרגנו את מאגר המידע ואתר האינטרנט שלנו.העבודה טרם הושלמה אך בקרוב נוכל לשתף אתכם יותר סיפורים, תמונות ומידע.

אגרת “שנה טובה” שצויירה על ידי ילד בקפריסין. האגרת נתנה למורה רחל אנגל
 

חג שמח ממרכז המידע “בנתיבי העפלה” ומחנה המעפילים עתלית

Posted in HE

דרכה של חנה בנדה לארץ ישראל

0_land-2000x219_shadow
0_air-2000x219_shadow
0_sea-2000x219_shadow

בחורף 1947 עשתה חנה טירס (לימים חנה בנדה) את דרכה לארץ ישראל.

ביומנה היא כותבת:

“אולם קר וריק. בחלונות, שרידי שמשות מנופצות. שלג מכסה את הריצפה. על הקירות כתובות. כל השפות: פולנית, אידיש , רומנית. שמות של אלה שעברו כאן. עד עכשיו – היו חמשת אלפים. כתובות, שהן עובדה. שלמרות כל הקשיים, העם שלנו חי, ומייחל למולדת שנות אלפיים.כולנו זוכרים את הרגע שהגענו לכאן. אז חלמנו לעזוב את הכל ולנסוע מכאן כמה שיותר מהר, למרות הכתובת הדהוייה :”ברוכים הבאים” , מעל הדלת. עכשיו הגיע רגע זה. באולם שוררת דומיה. אנשים עומדים בשישיות, מכונסים בעצמם. לכל אחד יש איזה תרמיל או תיק בידיים – כל הרכוש.בשקט, מקשיבים לתידרוך אחרון מפיהם של אנשי “הבריחה”. “אפילו אם יאיימו עליכם בכח, אתם לא נסוגים לאחור. תשבו בשלג, ותגידו שלא תחזרו, כי אתם הולכים לבית שלכם, למולדת שלכם”.
עמודים מתוך יומנה של חנה

אחרי מסע מפרך וארוך חנה הגיעה לאיטליה ועלתה על אנית המעפילים “התקוה”. כשהאניה נתפסה חנה גורשה עם מעפיליה לקפריסין.

ניתן לקרוא עוד מיומנה במאגר המידע.

אנו מודים לבתה של חנה, שמסרה לנו את הפרק המרתק הזה.

Posted in HE

שלמה חיימזון הי”ד

0_land-2000x219_shadow
0_air-2000x219_shadow
0_sea-2000x219_shadow

שלמה חיימזון הי”ד

בסוף ספטמבר 1948 הזדעזעו המעפילים העצורים בקפריסין לשמוע על הריגתו של המעפיל שלמה חיימזון מירי שומר בריטי.

שלמה חיימזון, מעפיל באניה “מולדת”, נורה ככל הנראה במהלך נסיון בריחה של כעשרה צעירים מהמחנה. חבריו סיפרו שנורה כשידיו מונפות באויר לאות כניעה. כמה מחבריו נפצעו מהירי.

המעפילים העצורים במחנות קפריסין הכריזו על שביתת רעב בת יום כאות מחאה על הריגתו.

בעיתונות דווח שימים אחדים לפני נפילתו התבשר שאשתו, שעלתה לארץ חודשים ספורים קודם, ילדה לו בן.

אחרי מותו כתבו עליו חבריו:

” עוד קרבן נפל במאבקנו לעליה, נוסף קבר לקברים הפזורים במקומות בהם עברו יהודים בחתירתם לארץ ישראל. עברו עשרה חדשים מיום שאומות העולם הכריזו על זכותנו לעצמאות; חלפו חמישה חדשים מן היום, ששליחי האימפריאליזם האנגלי בקפריסין הודיעו, כי מה-15 במאי הננו חפשיים ויכולים לעזוב את המחנות, והיום אנו עומדים דום לזכרו של חברנו, שנרצח בדמי עלומיו – על ידי האנגלים במלחמתם האחורית נגדנו…

נפל אחד מאיתנו שביטא את רצוננו להצטרף לבונים ולוחמים, בחישול הרצון, בהגברת הפעולה לעלות בכל הדרכים. נקדש את זכרו”.

על הסף”, גליון 9, 15 באוקטובר 1948″

Posted in HE

מיקי ועדה אוספות תרומות למעפילים

0_land-2000x219_shadow
0_air-2000x219_shadow
0_sea-2000x219_shadow

מיקי ועדה גרינוולד

הדאגה למעפילים היתה אחד מן הנושאים המרכזיים אשר העסיקו את היישוב בתקופת המנדט. היישוב כולו התגייס בהתנדבות לעזרת המעפילים, כל אחד בדרכו, אם זו “הורדה” כלומר השתתפות בהורדת המעפילים מן האניה אל החוף, הלנתם בבתי מתנדבים, השתתפות בהפגנות, איסוף תרומות מזון וביגוד, כספים ועוד רבות ונצורות

ההתגייסות היתה מן הטף אל המבוגר, השבוע קיבלנו דוגמא מופלאה להשקעה ולמחשבה לתרומה למען מעפילים, אשר הגיעה משתי אחיות צעירות בנות עשר ושבע, אשר רקמו ותפרו ספרונים מקסימים ומכרו אותם על מנת לאסוף כספים. האחיות מספרות אמנם שאת הספרים קנו כנראה בעיקר הסבתות והשכנות אך הרצון לתרום ולהשתתף במאבק לא הסתיים בעשייה המקורית אלא גם בצעידתן המשותפת עם אמן בהפגנות העצומות ברחובות חיפה שקראו לעצירת הספר הלבן ובעד עליה חופשית.

היו אלה ימי ההעפלה הגדולה של שרידי השואה בדרכם הביתה, הדרך ארכה ותחנה נוספת נקבעה בה – היא גירוש קפריסין, לאחר וכבר ראו המעפילים מסיפון אניתם את הר הכרמל, נגעו כפות רגליהם ב”רציף הדמעות” בנמל חיפה, הובלו באניות גירוש אל שניים עשר מחנות מעצר בקפריסין ופוזרו שם, מיקי ועדה גרינוולד, (היום מיקי נבו ועדה פומרנץ) הבנות הצעירות תרמו את כספי הספרונים הרקומים – לילדי מחנות קפריסין.

Posted in HE

הגעתם ארצה של המעפילים מהאנייה “רים” שנשרפה בלב ים (19.8.1939)

Video

0_land-2000x219_shadow
0_air-2000x219_shadow
0_sea-2000x219_shadow

יום כיפור שלא ישכח – סיפורה של ביאנקה רודיך

Video

0_land-2000x219_shadow
0_air-2000x219_shadow
0_sea-2000x219_shadow